יואל ישראלי נולד בשנת 1941 בקיבוץ כפר גלעדי. הוריו, דור שני למייסדי הקיבוץ, הגיעו לכפר גלעדי בראשית שנות השלושים. אביו, חיים היה מורה ומחנך של דורות תלמידים מבני הקיבוץ והאזור. אימו שלומית, חקלאית, עובדת נוי וציירת. רכשה את השכלתה האומנותית באופן מסודר בגיל מבוגר יחסית במכון לציור ופיסול ע"ש אבני. את אהבתו לאמנות ולצילום רכש יואל מתוך המשפחה. ילדותו של יואל ישראלי נטועה בפנינת טבע בגליל העליון. מיקומו של כפר גלעדי במורדות הרי נפתלי, הנופים המדהימים הנשקפים אל בקעת החולה מדרום מזרח והרי הלבנון מצפון קבעו את עמדתו האסתטית המרחבית. סביבת טבע המכילה בתוכה עולם ומלואו. מעבר לנופים, ולחמדות הטבע, נקשר יואל אל סיפורי 'השומר', אל עלילות תל חי, כפר גלעדי וגדוד העבודה. האתוס מחייב. טקס בר המצווה לו ולילדי כיתתו כלל שבועה למורשת ה'שומר' על רובה וספר התנ"ך: "התיישבות, הגנה ועבודה" ! את הטקס ניהל איש 'השומר'. יואל היה במחזור הראשון בתנועה הקיבוצית שעשה שנת שרות בקיבוץ יוטבתה (1958) שם נקשר אל נופי הערבה המרתקים והרבה לספוג חוויות טבע נוספות. בשנת 195
התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה