מצעד השומריות

שומריה ראשונה:

השומריה הראשונה התכנסה על הר הכרמל ב - 20 ליולי 1945. חודשים לאחר כניעת גרמניה הנאצית לכוחות הברית במלחמת העולם השנייה. השואה האיומה שעבר העם היהודי באירופה חלחלה כבר אל התודעה. גורלה של תנועת השומר הצעיר המפוארת (תנועת הנוער החלוצית, הגדולה באירופה)  לא היה שונה מזה של יהדות אירופה. למרות האסון שפקד את עמנו, למרות העצב ששרה בעם היהודי ובארץ , החליטו ראשי התנועה בארץ  לקיים את מפעל השומריה הראשון על הר הכרמל. יש בהחלטה זו מסר תנועתי ולאומי; עוד עמנו חי. עוד תנועתנו פועלת ונושמת אוספת אל חיקה את שרידיה. עוד נכונו לנו עלילות ומעשים, ובראשם הקמת מדינה לעם היהודי.
 עלון יומי של השומריה הארצית הראשונה,  סטנסיל פשוט , כמה ניירות לבנים "מעבר לשער" שמו, הופץ בין משתתפי השומריה. בראשו נכתב:
"אנו מזדקנים כי חדלנו לשחק ולצחוק". קשה לשחק ולצחוק בזמן שעמנו נרצח. בזמן ששרידי התנועה נלחמים על חייהם. המציאות חיבה את הנוער להזדקן!
באמרה זו עם סיומה של המלחמה ישנה קריאה לחזור אל הנעורים, אל המשחקים והשירים, אל הצופיות ולילות האוהבים לאורו של ירח.  סמל השומריה עוצב בהתאם לרוחה: כדור משחק, אוהל צופי, תווי שיר ולהבת מדורה. הסמל עוצב כך שהוא יכול לשמש לכל הפונקציות בהם יש להשתמש בסמל. מנייר מכתבים, רקמה על דגל, עד יציקת סמל נחושת על דש החולצה השומרית. הוא רחב בבסיסו ונוגע בשמים עם להבת המדורה.
מה עוד קראנו בחוברת הסטנסיל הצנועה?
1550 שומרים מ – 40 קנים השתתפו במפקד הפתיחה.  יעקב ריפתין בירך בשם הקבה"א. ההופעה המרכזית של הערב הייתה ההצגה  "מול הישימון" מאת אברהם שלונסקי, בדקלום, שירה ומחול בביצוע חניכי המוסד החינוכי במשמר העמק.
עוד למדנו שהמקשטים היו נפתלי בזם ורות שלוס.  את תערוכת המחנה הכינו ילדי מוסד בית אלפא. ראיתי את רשימת בעלי התפקידים שבשומריה, מיטב המדריכים וצעיר התנועה של אז.
למי אבד ?   ברכבת שהגיעה מתל אביב , נמצא אולר בלשכת המודיעין. נמצאו תרמיל צד וזוג פטס וכובע.
כמו כן נמסרה רשימת הנפגעים שהגיעו לאהל עזרה ראשונה: בעיטה ברגל בשעת חזרה לריקוד. עקרב עקץ חברה. חברה שנייה דקרה עצמה בשבריה. חבר שפתחו לו את הראש במוט של דגל מתוך חוסר זהירות וכו'.
דפי הסטנסיל מסתיימים באזהרה שהיא תמיד אקטואלית בהרי הכרמל: "הוו זהירים באש!
אל תסכנו את קיום המחנה" !

שומריה שניה:
השומריה השניה התקיימה באוקטובר  1949, עם סיומה של מלחמת השחרור. חששות רבים לוו את הקמתה. קנים רבים היו מחוסרי שכבה בוגרת, היה מחסור במדריכים בכל השכבות.  4.500 משתתפים  הגיעו לשומריה.  בשכבת "להבות" בלבד (1780 חניכים) היו יותר משתתפים מאשר בשומריה הראשונה כולה. ובכל זאת למרות החסר באו משתתפי השומריה בהמוניהם. לשומריה השנייה הצטרפה  קבוצה גדולה של נוער ערבי, בעיקר מכפרים מהצפון. "הגיעו אלינו מקרוב וגם מרחוק כדי לצעוד אתנו קדימה לקראת אחוות עמים של אמת" (על החומה 7.10.49).
את ברכת הקבה"א נשא חזן, בנאום חובק עולם:
" מאחורינו סערת מלחמת העצמאות.  רבו בה גילויי גבורה עילאית.  היא הייתה נהדרת בהישגיה.  והנוער היה נושאה העיקרי.  אך מהנוער נדרשת כעת גבורה עילאית יותר;- גבורת הבניין, גבורת ההגשמה, גבורת החלוציות היוצרת ערכים משקיים וחברתיים חדשים, הקולטת עלייה המחיה שממות " . ובהמשך  "עליכם ללמוד להיות  ציונים-סוציאליסטים   הנאמנים לייעודם הלאומי המשחרר, עליכם ללמוד להיות סוציאליסטים מגשימים ולוחמים לדרכה של תנועתנו  החלוצית-קיבוצית  בארץ, לדגלה הזוהר של המהפכה האוקטוברית הגדולה.  רק אם תלמדו את זאת תדעו להתייצב בתוך החזית הגדולה של לוחמי החופש, אשר תביא בסופה פדות לכולם". (מתוך דברים שהתפרסמו ב"על החומה"  7.10.49).

שומריה שלישית:
גם השומריה השלישית התקיימה על הר הכרמל. הכרמל הירוק תמיד, נבחר זו הפעם השלישית לארח את המפעל הצופי הגדול והחשוב הזה. ואם השומריה נהפכת כבר למסורת, לעובדה קיימת זו יש אבא והוא חבר בית אלפא (שמבחינה היסטורית הוא הקיבוץ השומרי הראשון בארץ) אריה בינימוב (ביני בפי כולם). ב"משמר לילדים" משנת 1956 מסופר על ביני מפקד השומריות: " והנה נשמע קולו של ביני , מפקד המחנות הותיק של התנועה: שומרים, חזק! (ומי יעלה בדעתו ברגע זה כי נכה הוא, מפצועי מלחמת השחרור. הרי זה אדם שניצח את גורלו. הוא הגה והכין וניהל כל פרט קטן לקראת מחנה אלפים נפלא זה).   – חזק ואמץ !!! עונה קול אדיר מאלפי גרונות".  בין הנואמים בטקס מפקד הפתיחה של השומריה, ראש העיר חיפה אבא חושי. חושי היה מראשי השוה"צ וממייסדי בית אלפא.  "היו ברוכים בעירנו והצליחו במפעלכם". ואכן ביום האחרון של השומריה התקיים מצעד גדול בחוצות חיפה העיר. היה זה מצעד נוער שכמוהו לא נראה עוד ליופי, להוד ולהדר.  לקראת השומריה השלישית התבקש האמן , שרגא ווייל (קיבוץ העוגן) לאייר כרזה מיוחדת. בכרזה נראה נער עם חולצה שומרית מניף את דגל השומריה .
היו לי קשרים מיוחדים עם שרגא ווייל. שוחחתי עמו רבות על יצירתו, זו האילוסטראטיבית וזו האומנותית נטו. לקראת הפקת הספר אומנות בשרות רעיון, לאחר עיון בכמה כרזות פרי מכחולו, אמר לי שרגא :
"זו הכרזה הטובה ביותר שלי". והצביע על כרזת השומריה  השלישית.
שנה קודם לקראת הבחירות לכנסת השלישית צייר שרגא כרזה עם אגרופים  קמוצים , חרב, שיבולים ופטיש. כרזה בסגנון המוכר מארץ הסובייטים.  שרגא לא אהב את הכרזה.
זו של השומריה התאימה לו יותר גם ברוח וגם באופן ביטוייה.

שומריה רביעית:
לקראת השומריה הרביעית שהתקיימה על גבעות שער העמקים ביולי 1966 מוציאה הסתדרות השוה"צ תוכניה נאה  ובה פירוט האירועים שיתרחשו בשומריה. כמו תוכניה לכל הצגת תיאטרון מכובדת. התוכניה מעוצבת בשני צבעים ובסגנון גראפי מודרני . השומריה היא אירוע המיועד לשני קהלי יעד מרכזיים: לחניכים ולהוריהם (מבלי לפגוע ביקירי התנועה ושומרי מורשתה מדורי דורות). כדי לענות על דרישות הקהל יש להפיק תוכניה מכובדת, וזו אכן הופקה! לפי פרסומי התוכניה ישתתפו בה 7000 שומרים ושומרות מדן וקריית שמונה בצפון ועד דימונה ונירים בדרום.
השכבה שלי, שכבת "גדוד שדה" הפסידה את השומריות. אנחנו בהחלט שכבה מקופחת שלא יצא לנו להשתתף כחניכים בשום שומריה לרפואה. ביקרנו בשומריות כבוגרים שחווית נעורים שכזו נגנבה מהם.
קראתי בעניין והתפעלות את רשימתה של שלומית כתבת "השבוע" שסיקרה את השומריה הרביעית. כולה התרוממות רוח מהפרויקטים ההנדסיים המרשימים שהקימו לתפארת חניכי הקנים עד הרוח השומרית החיה ונושבת על המוני משתתפיה.  כיצד אפשר לקבץ במקהלה שומרית אחת 700 נערים ונערות ועוד לקרוא לה "מקהלה מקובצת"?  שלומית בכתבתה משבחת את ההמוניות, את הרונדו הגדול שהקיף 2000 משתתפים. את 7000 לובשי החולצות הכחולות במפקד הפתיחה, את מצעד הסיום האדיר בחוצות העיר חיפה. 
על מבצע השומריה הרביעית פיקד משה אגוזי ז"ל ממזרע שנפל בקרבות רמת הגולן ב - 1973 . בספר האורחים של באי השומריה  "הנוף הפיזי הנפלא והנוף האנושי הנהדר מתמזגים למחזה שכולו יופי והדר" (אבא חושי). "זה מבצע אדיר  שח נוער שראיתי מעטים דוגמתו במשך עשרות בשנים. אני בטוח שהמשתתפים בו יחיו את החוויה הנפלאה הזאת שנים רבות" (משה קול).

השומריה החמישית:
בין השומריה הרביעית לבין זו החמישית עברנו עשר שנים ושתי מלחמות. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים נפלו ממיטב הבנים. אבל את מקל השוה"צ חייבים להעביר למרות ועל אף הקשיים. הפעם זזה השומריה מאזור חיפה אל מבואות ירושלים אל יער "הראל". המדקדקים בניסוח קוראים למקום "גבעות נחשון".
התוכניה של השומריה הרביעית הייתה דפדפת , זו של השומריה החמישית היא חוברת מהודרת. נייר כרומו ועליו דמות של שומרת חייכנית עם חולצה כחולה ושרוך לבן. המעצב של החוברת הנאה הוא ידידנו הגרפיקאי  רוני ריכב ממזרע. אני מעלעל בחוברת ואומר לעצמי, כן, גם תנועתנו התברגנה קצת. מדפי הסטנסיל של 1945 עד דפי הכרומו שבהם שתולים דפי אריזה חומים עם דף פתיחה מניר שקוף והמון תצלומים באיכות של אלבום; עברנו כברת דרך... וטוב הדבר שכך. כי שומריה זה לא צחוק. זה עסק מקצועי רציני המתרחש אחד לעשר שנים ויש לבצע אותו במקצועיות המתבקשת.  באחת התמונות נראה ראש הממשלה יצחק רבין מברך את באי השומריה. לבושו פשוט, לא מכופתר, כאילו הגיע ליער הראל ישר מכנס חטיבת הראל של הפלמ"ח.
בתמונה נוספת גיליתי את הנרי קלאוזנר מנצח המקהלות המיתולוגי בפוזה מעוררת עניין.
הנרי היה למוסד תרבותי. ייסד את מקהלת חברות הנוער, היה ממובילי "הזמריה" ומאנשי השיר והזמר בקבה"א ובתנועה הקיבוצית בכללה.  מה שהרשים אותי במיוחד בחוברת , היו תצלומי המבנים הצופיים שבנו חניכי התנועה, כל קן והמבנה שלו.
קן "מוסד שומריה" בנה מגדל אדיר רב מרפסות , כולו מסנאדות, עליו כמובן דגל הקן, המעמד והמדינה.  עוד מגדלים נבנו בשטח, של קן עירון, וקן ,נעמן" וכו' כל מגדל והייחוד שלו , כל מגדל גבוהה ומיוחד מרעהו. לצד המגדלים שוכנת בבטחה נעל ענקית נוסח "גוליבר". "רכבת העמק"  שוחזרה וחזרה לדהור בין מתקני השומריה. קטרה נמצא כגרוטאה בעתלית וטופל כראוי עד שנסע. פסי הרכבת הובאו ממכרות הנחושת ז"ל  בתימנע. הרכבת תוצרת קן "העמקים". המחשבה שכל מבני הסנאדות המרשימים האלה חייבו תקן הנדסי שיעמוד בבטחה ולא יימוט, מעוררת בי התפעלות. האחראי על בניית כל האימפריה הצופית – שומרית  הזאת  היה יודקה סנונית מעין החורש.
" השומר הצעיר כפי שהיא היום , זו תנועה סימפאטית וחייכנית. החניך הרצוי שלה הוא חברה'מן , אידיאליסט, חושב, שואל וביקורתי" (מתוך מאמר על השומריה של עמנואל בר קדמא  בידיעות אחרונות 16.7.76).

השומריה  השישית: 
השומריה השישית התקיימה בשנת 1980 בגליל באזור תפן. היא זכורה כשומריה, צנועה , נחבאת אל הכלים. הייתה זו שומריה השונה מקודמותיה, הן בהיקפה ובאופיה. יום אחד של התכנסות.  מטרתה הייתה חינוכית , קירוב החניכים מהשוה"צ לבעיות הגליל.  יעקב ליאור  סיכם בדבריו "בהשבוע"  את השומריה במשפטים אלו: " מבחינה ציבורית נראה לי שלא היה הד לשומריה זו – וחבל. מסתבר שהעם ואמצעי התקשורת אוהבים צבע. ראשי התנועה שמו את הדגש על האפקט החינוכי ורבים אמנם  השתכנעו שזו הייתה הדרך.  אפשר, וצריך היה "למכור" את צידה זה של השומריה ואפשר היה למצוא לו קונים רבים!" (שומריית הגליל – תש"ם "השבוע" 25.ביולי 1980) .

השומריה השביעית: 
לפני כמה שנים נסעתי עם מוטי הורוביץ איש בית אלפא ליער אחיהוד.  מוטי היה איש השטח של השומריה השביעית שהתקיימה בשנת 1983 במלאת לתנועה שבעים שנה. מוטי דאג שכל המבנים יעמדו על פי התקן, והלוגיסטיקה תזרום  ללא תקלות. הלכנו בינות לעצים וכרי העשב הירוקים. פרחי פרג אדומים הופיעו בינות לגללי הפרות שרעו באחו. לפתע צץ צינור מים. זה מהשומריה אמר בצהלה. כל אבן, כל עץ הזכיר לו את שומרית אחיהוד. סיפר כיצד באו השכנים מהמושב , דאגו וחששו, כיצד הוכשר השטח, כיצד הוזזו אבנים וסלעים. כיצד הוקמו מגדלים ומתקנים. כאילו רק אתמול נבנתה השומריה, מוטי כולו זיכרונות . כי מוטי הורוביץ מאז הגיעו לבית אלפא מפתח תקווה הוא איש השומר הצעיר בכל נימי נפשו. אדריכל השומריה היה דן פלג ז"ל (שער העמקים)ורכזי המפעל היו אילן רגב (רוחמה) ואבנר ברזלי (נגבה). השומריה הוקדשה לשבעים שנות תנועה. בערב אירוע המרכזי השתתפו מנהיגי האומה. הנשיא הרצוג, והרמטכ"ל משה לוי אף הוא איש בית אלפא. זבולון המר שר החינוך אמר בנאום ערב הפתיחה : "ציונות משמעותה עבורי , שהדתיות שבי לא מסתגרת  והיא חשה צורך בקיום דו-שיח אתכם על ערכים משותפים". אלישע שפירא היה רכז ההנהגה הראשית ואלי נצר רכז התנועה העולמית.
חובר אפילו שיר מיוחד, המנון השומריה ה – 7. מילים: מירה מאיר, לחן: מאיר מנדל.
הבית הראשון פותח כך:

"אנחנו לא כל כך יפים
כמו בחלומות,
אנחנו לא כל כך טובים
כמו בחלומות.
אבל דברים שנעשים
כמו בחלומות,
הפכו אותנו למציאות
יותר מחלומות."

השומריה השמינית:
יערות מנשה ארחו את השומריה  השמינית. השנה אוגוסט 1993. באוויר נשבו רוחות שלום. המטרה המוצהרת הייתה סיום הסכסוך הישראלי - פלשתינאי בדרך של פשרה טריטוריאלית. ראש הממשלה  יצחק רבין מצטייר כמי שמסוגל לקבל החלטות קשות ולהביא את השלום.  בעוד חודש ייחתם "הסכם אוסלו" (13 בספטמבר 1993). על רקע האווירה החיובית הזו מתקיימת השומריה השמינית שלא במקרה נקראה "שומרית השלום".
"כבוד ראש הממשלה, אלפי חניכי השומר הצעיר  ניצבים מאחוריך וקוראים לך להמשיך ולצעוד בדרך השלום, גם אם היא ארוכה ומפותלת". קרא  רכז ההנהגה הראשית  בדברי ברכתו בפתח השומריה.  חניכי המוסד החינוכי  "מעלה הבשור"  הצטלמו ליד טירת השלום שבנו במחנה.  אחד האירועים המיוחדים היו "שיר היונה" בו שרו המשתתפים שירי שלום ותקווה. כעבור שנתיים נרצח רבין ועמו לפי שעה גם השלום...

השומריה התשיעית:
עוד עשור עבר ועוד שומריה בפתח ושוב באזור יערות מנשה. השומריה התשיעית מתקיימת  בשנת 2003.  ביערות האלו מוקם כעבור זמן  אתר ההנצחה לזכר בני הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל.
לזר מיודענו מ"הזמן הירוק" מציין ברשימתו על השומריה ה-9 שהיא תיזכר ולו בזכות חידוש ימיה של המקלחת המשותפת. ואילו יניב שגיא רכז ההנהגה הראשית דאז ומנהל גבעת חביבה כיום מספר על נאומו חוצב הלהבות של נשיא המדינה משה קצב, כיצד הלל ושיבח את חשיבותו של השוה"צ לעם היהודי ולעם ישראל.  למחרת אורח הכבוד היה  הח' שמעון פרס שלימים החליף בתפקיד את זה שנאם יום לפניו. היום כולם יודעים מי יושב היכן ואיפה, אומר יניב בחיוך...
הייתה זו שומריה של קוריוזים. אבל כך דרכן של שומריות. אחד החברה, הלך לעשות את צרכיו בשדה קוצים ולאחר שגמר מה שגמר רצה לשרוף את שאריות נייר הטואלט ולפתע פורצת שרפה ומוזעקים מכבי האש ומהומה שלמה. בנס לא נשרף המחנה!
ולמחרת "השרפה המחורבנת הזו" מתרחשת דרמת מים. אנשי משרד הבריאות בדקו ומצאו שמי השתייה  אסורים לשתייה ואימו לפזר את השומריה. הדבר נמסר לתקשורת והורים מודאגים החלו להגיע כדי לאסוף את ילדיהם.  משאית מי עדן נתרמה למחנה, ומיכליות מים שפירים מעין השופט  אפשרו את המשך השומריה. בסוף הגיע המושיע ח"כ אבו וילן ובזכות קשריו הטובים שכנע והרגיע היכן שצריך ובא לציון גואל.
מופע תרבותי מרשים עליו נצחה בכישרון גליה שגיא היה אחד משיאי השומריה. הרוח השומרית חיה ונושמת!

השומריה העשירית: 
גם הפעם כמו בשתי קודמותיה  מתקיימת השומריה  ביערות מנשה בסימן מאה שנות השומר הצעיר.  
רכז השומריה הוא ידידי מיכאל הררי. בשומריה התשיעית שיתפנו פעולה בהקמת התערוכות שלוו אותה.  כבר אז הבנתי שכושר הארגון המעולה שלו יוביל אותו אל הפסגה. אל ארגון השומריה  העשירית. את השומריה מפיקה ההנה"ר , תנועת הבוגרים של השוה"צ ובסיוע התנועה הקיבוצית . הנושא המרכז הוא כאמור  100 שנות התנועה.  תערוכה גדולה שמספרת את סיפורה של התנועה לאורך שנותיה תוצב במבנה מיוחד מבמבוק.
העיצוב הוא של יפעת כהן שברוח רעננה ומודרנית ובכישרון עיצבה ומתגה גם את פרסומי התנועה לקראת השומריה ומפעלי הקיץ.  אדווה מאיר וייל וליאור לויתן קבעו את תכני התערוכה.
אפשר לספר ולהפליג במה שיוצב בשומריה, אבל כמו ספר מתח טוב לא נגלה את מלא העלילה. נספר רק זאת שבערב הפתיחה ינאם שר החינוך הרב שי פירון. ובאחד הימים יגיע לביקור נשיאנו הנכבד – שמעון פרס. בימי השומריה צופים מארגניה לעשרת אלפים משתתפים ומבקרים.
את השומריה יחתום מצעד מרהיב בחוצות העיר חיפה כיאה למסורת רבת שנים, בסיומו בגן האם תופיע בפני כולם להקת "הדג-נחש".

"פעם שומר – תמיד שומר" אנחנו מתגאים. "פעם שומריה – תמיד שומריה " זו הדרך...


                                                             יובל דניאלי. - ‏01/07/2013
השומריה הראשונה בהר הכרמל - 1945