"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף.

 איתמר רשף.

 נולד: 30.10.1942
 נפטר: 14.7.2013

לפני כמה חודשים ביקש ממני איתמר רשף ז"ל להגיע לקיבוצו כפר מסריק כדי לשוחח על אוסף הציורים שלו. "אני לא בקו הבריאות" התנסח בעדינות. "יש לי מחשבות לגבי אוסף הציורים שלי". את איתמר הכרתי לראשונה בביקורו בסטודיו שלי בהמעפיל.
הוא בא כדי לראות ולרכוש כמה מיצירותיי העוסקות בנושא הקיבוץ. איתמר הציג את עצמו כקיבוצניק שיש לו הובי, איסוף ציורים של חברי קיבוץ המציירים את הקיבוץ. ציורים שאפשר לראות בהם את הקיבוץ. כאלה השייכים לסגנון הריאליסטי. איתמר בחר "להשקיע" את כספו באוסף שלו, שגדל וטפח והגיע לכ – 200 יצירות אומנות מקוריות.  אין זה דבר רגיל שקיבוצניק מחליט להשקיע ביצירות אומנות, כדי להעשיר את נפשו. ראיתי במפעל התרבותי האישי של איתמר פרויקט מיוחד הראוי לכל הערכה ועידוד.  ביקורי המתוכנן אצל איתמר התמהמה. לפני חודש ימים עוד טלפון מאיתמר: "אתה חייב למהר להגיע, זמני קצוב , יש לי אולי עוד שבועיים לחיות" כך בפשטות, באופן הישיר והמפוכח ביותר הוא בישר לי על מחלתו הסופנית.
כעבור ימים ספורים הגעתי עם תמר עמירן לאיתמר. הוא חיכה לנו על רחבת דשא, וגינה מטופחת, לפני ביתו הקיבוצי הקטן. מאור פניו לא היה בהם כדי להסתיר את מחלתו. נכנסנו אל ביתו הנאה, כולו אומר אומנות וטעם אסטטי. על הקירות חלק מהאוסף שאיתמר בחר לתלות  על כותלי ביתו ולחיות בסביבתו.  איתמר לוקח אותנו לסיור באוסף שלו, מתלהב, מסביר, מנתח, מלטף בעיניו את האוסף עליו שקד במשך שנים.  כל תמונה שנתלתה על הקיר נאספה בהרבה אהבה. האוסף מבטא את טעמו האומנותי נטו של האספן. איתמר לא אסף יצירות אומנות לשם מניפולציות אומנותיות-כלכליות. הוא אסף רק בשם האהבה לאמנות.
"אני רוצה להוריש את האוסף בשלמותו לאחר מותי, לארכיון התנועה בגבעת-חביבה".
שוחחנו קצרות על מטרות האוסף.  מראש הסכמנו בהנהלת הארכיון  לקבלו כחלק מהתיעוד האומנותי על הקיבוץ.  הפגישה עם איתמר הייתה אצילית, מעוררת כבוד, מרגשת. איתמר דיבר באומץ ובהגיון חד כתער על סופיות חייו. לא השאיר שום ספק בתוחלת חייו המסתיימים. ידעתי שיותר לא אראה את איתמר. גם אנחנו חשנו שימיו ספורים.

טלפון מבנו של איתמר בישר על פטירתו לפני שלושה שבועות. למרות שידעתי את הצפוי, הבשורה  תמיד קשה. הבן ביקש בשם המשפחה לממש את צוואתו של איתמר כלשונה.

ההכרות שלי עם איתמר הייתה קצרה ושטחית.  אינני יודע על חייו ופועלו בקיבוץ, אני יודע רק זאת , שבמפגשים הספורים שלי עמו במיוחד האחרון לפני מותו, התגלתה בפני דמות של אדם רגיש , שוחר אומנות, שמנסה באמצעותה לגעת ולשמר את הקיבוץ של פעם ואולי באמצעות אוסף האמנות שלו להוריש  כמה מערכי הליבה של הקיבוץ לדורות הבאים.

ננצור ונשמור את "אוסף איתמר" בשלמותו, מתוך כוונה להציגו ברבים, ובכך לשמר את זכרו.                                                        
                                                            יובל דניאלי – ארכיון השוה"צ
יציקת בטון, גדעון פלג 1959 תחריט עץ
שדות שבעמק, משה כגן 1960 צבע מים על נייר
שדות שבעמק, משה כגן 1960 צבע מים על נייר