דילוג לתוכן הראשי

"הילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו"

רשימה זו נכתבת ממלאת שלושים שנה ליד יערי ולמעברו של ארכיון התנועה ממרחביה לגבעת-חביבה.

בכניסה לתצוגה בארכיון 1985
למהפכנים למיניהם  יש תודעה ומודעות ארכיונאית ומחקרית.  ההסבר לכך פשוט: מכיוון שהם עושים היסטוריה (כך לפחות הם חושבים), יש להם צורך קיומי  לתעד אותה למען הדורות הבאים. פתגם שהפך כבר לקלישאה, אומר: "עשית ולא דווחת, לא עשית"! ללא תיעוד ומסמוך של מה שנעשה בפועל, כאילו לא היו הדברים מעולם. בין ההיסטוריונים נטוש וויכוח על תקיפותן של עדויות בעל פה. אין ויכוח על ההכרח והנחיצות שבשמירת מסמכים ותעודות כראיות קבילות הן למחקר היסטורי והן כמסמך משפטי.
תנועת השומר הצעיר ראתה עצמה מיום היווסדה כאוונגרד, כתנועה מהפכנית – אלטרנטיבית לקיים. זו כנראה הסיבה שמאז היווסדה היא סוחבת עמה שקי ארכיון בצמוד למקל הנדודים שלה. רשימה זו כולה מבוססת על עיון וקריאה בחומר ארכיוני הנמצא בארכיון התנועה בגבעת – חביבה. 
עדות מעניינת וכנראה ראשונית על הקמת ארכיון תנועתי אנחנו מוצאים בחוזר שנשלח במרץ 1931 ממחלקת ההנהגה העליונה בא"י חתומה ע"י מרדכי בנטוב, אל הסתדרות השוה"צ בוארשה: "בהתאם להחלטת הועדה לחנוך בחו"ל של הקבה"א – נעשו הצעדים הראשונים להקמת ארכיון מרכזי של התנועה. התפקיד לטפל בו נמסר לקבוצנו בחדרה ולהנהלתו נתמנו הח' אהרון ברברמן ואליהו יוסלביץ' (1). רצוף לזה הננו שולחים לכם חוזר אשר עליכם לשלוח לכל ההנהגות הראשיות בענין זה. כמו כן עליכם להתחיל להעביר באופן שיטתי את כל הארכיון של ההנה"ע לחדרה (להשתמש בהזדמנות העלייה הקרובה)". מספרים שהארכיון התנועתי נשמר ועבר ממקום למקום בשקים, עד שנחנך בית התנועה במרחביה ושם הוקצה מקום בחדר קטן לארכיון. שמירת מסמכים בשקים איננה פעולה ארכיונאית מקצועית. את תפקיד הקמתו של ארכיון מקצועי לקח על עצמו שלמה (לנדקוטש) רכב מקיבוץ מזרע. שלמה היה היסטוריון לוחם אשר שם לו למטרה לגייס את העבר לשרות ההווה. שלמה רכב היה למייסדו של הארכיון התנועתי במרחביה בשנת 1937. לאחר מותו בשנת 1963 נקרא הארכיון על שמו.
הקמת הארכיון טרם מלחמת העולם השנייה והתביעה הנחרצת מקני התנועה באירופה ובמיוחד מפולין וגליציה  להעביר כל חומר תיעודי לארכיון במרחביה , הצילה מהשמדה חומר תנועתי יקר מפז. אסתר סדן (מרחביה) שהחליפה את שלמה רכב עם פטירתו,
כותבת : "הארכיון משמש בית אוצר היסטורי מרכזי לתנועת השוה"צ, לקיבוץ הארצי על קיבוציו מוסדותיו ומחלקותיו, ובאופן חלקי למפ"ם". ואכן, הארכיון נשען בשעתו על שלוש רגליים:  תנועת הנוער, הקיבוץ, והמפלגה.
השנים חולפות , חומר רב מצטבר והארכיון במרחביה צר מלהכיל את היש הרב. פנינה דורון (גן שמואל) רכזת הארכיון זועקת מרה בפני מזכירי התנועה על חוסר התנאים המינימאליים לתפעול הארכיון. במכתב למזכיר הקבה"א נתן פלד היא נוזפת בו על שלא מצא זמן לבקר בארכיון ולראות את חוסר התנאים לעבודה סדירה. היו מצבים שהיא נשארה בודדה במערכה ללא יכולת לתת תשובות לפונים.
בנובמבר 1975 מוקמת ועדה מטעם מזכירות הקבה"א לבדיקת הצעות להעברת הארכיון ממרחביה לגבעת חביבה. בהמשך השנים מוקמים ללא ספור צוותי חשיבה, הרהור, היגוי ופטפוט. במארס 1978 הוחלט סופית במזכירות הקבה"א שארכיון התנועה יועבר ממרחביה לגבעת-חביבה. כדי לקדם את הפרויקט המורכב והיקר הזה מגויס למשימה רכז הבניין של קיבוץ העוגן, יעקב (בנטו) רונן. בספטמבר 1979 מחליטה המזכירות  "להרחיב את ארכיון התנועה הקיים במרחביה לבית התיעוד של השומר הצעיר, ולהקים מבנה חדש ומרווח בגבעת חביבה אשר יקלוט את הארכיון הקיים במרחביה  ויכיל את האגפים הדרושים, הנוספים". (חוזר של יוסף נצר רכז מח' התרבות לחברי צוות היגוי הארכיון). 
שלמה רכב בארכיון 1938
המחלקה הטכנית נכנסת במרץ לפעולה. לומדת את נושא הארכיונאות, מסיירת בארכיונים ציבוריים, נפגשת עם גנז המדינה, ומקבלת הנחיות פעולה מצוות ההיגוי התנועתי. חיליק ערד (סער) נבחר להיות אדריכל המבנה. הפסל רודא ריילינגר (הזורע)נקבע לתכנן  את חדר ההנצחה לזכר הנופלים במערכות ישראל מבין חברי ובני הקבה"א. וכמו כן את הרחבה והכניסה לאגף ההנצחה מצד מערב.  דוד לב (נירים) נקבע לעצב תערוכה היסטורית של תולדות  השומר הצעיר , ואילו שני אמני קרמיקה נבחרו לעצב את החללים הפנימיים של הארכיון. קיר האולם הקטן שבצמוד לחלל התצוגה עוצב ע"י האמן משה סעידי (כפר מנחם) ואת החלל בין המשרדים עיצבה הפסלת יעל לב (גן שמואל).
הבניין עצמו על שתי קומותיו מרכז כיום (2013) בתוכו גם את משרדי הנהלת גבעת חביבה ואת ארכיון ומשרדי "מורשת" כולל בית ההוצאה של מורשת. לאחרונה הועברו ליד יערי גם משרדי קרן "חבצלת" , כך שיד יערי משמש מרכז לפעולות הקשורות היסטורית בקבה"א.

יד יערי כיום
עם המעבר ממרחביה לגבעת-חביבה בשנת 1983 הורחבה מסגרת הארכיון לשתי יחידות תפעוליות נפרדות תחת קורת גג אחת. הארכיון והמחקר תחת השם מת"ח (מרכז תיעוד וחקר). קיים קשר הדוק ומתבקש בין חומרי הארכיון הנאגרים ונשמרים בו, לבין החוקרים השונים הנעזרים בחומר התיעודי במחקריהם. בשנת 1987 הוסב שם המקום ל יד יערי ע"ש מאיר יערי ז"ל  המנהיג ההיסטורי של השומר הצעיר והקבה"א.  כיום משמש יד יערי ארכיון בעל שם ומוניטין שהנזקקים לשרותיו באים אליו מכל קצוות הארץ ואף מחוץ למדינה.  הארכיון ממוחשב והוא נמצא על רשת ארכיונאי ישראל. מאות אלפי התצלומים והדימויים החזותיים הנמצאים בארכיון עוברים סריקות מקצועיות ובכך מתקיימת אפשרות נגישה לראות, להתרשם ולבקש.
בראשות האגף המחקרי עומד חוקר צעיר ודינאמי ד"ר טל אלמליח (אילון) האחראי בין היתר על הפרסומים וימי העיון. טל קיבל לאחרונה לידיו את התפקיד מד"ר שלמה שאלתיאל (המעפיל) שמלא אותו נאמנה בשנים האחרונות וכיום ממשיך לחקור ביד יערי את תולדות יהדות בולגריה. ההיסטוריון של יד יערי הוא פרופ' אלי צור שבימים אלה ממש משלים את ספרו "כעוף החול" על תולדות תנועת השומר הצעיר בפולין מגמר המלחמה עד 1950(2). היועצת המדעית של יד יערי היא ההיסטוריונית  פרופ' אביבה חלמיש, מי שכתבה את שני ספרי הביוגראפיה על מאיר יערי. אביבה חלמיש מרכזת גם את הועדה האקדמית של יד
עבודת  קרמיקה של יעל לב בפטיו המוקף זכוכית בארכיון 1983
יערי
הכוללת בתוכה שמונה פרופסורים משמונה אוניברסיטאות וגופי מחקר אקדמיים, להוציא את אריאל. (דני גוטווין, מיכל פלגי, מתתיהו מינץ, יוסי גורני, חנה יבלונקא זאב צחור, אבנר דה שליט ואביבה חלמיש).  בראשות יד יערי על שני אגפיו עומד דודו אמיתי (בן קיבוץ עין החורש ותושב כפר עדה כיום).
יד יערי החוגג 30 שנה הוא גוף משולב בין ארכיון למחקר. השילוב הזה הוא לב העניין. הארכיונאי החוקר או בסדר הפוך החוקר שהוא גם ארכיונאי הם שני הצדדים של אותה מטבע, שמייצרת תובנות היסטוריות על בסיס מחקרי - מדעי מקצועי ורהוט, לדורי דורות.

מה ייחודו של יד יערי ?
יד יערי תפקידו לחקור ולשמר את ההיסטוריה התנועתית לדורותיה.  מנדט זה מגובה במחויבות העמוקה לתנועה החינוכית – השוה"צ  ולתנועה המיישבת שלה – הקבה"א. מחויבות זו מגובה בהרבה אהבה והערכה לאלה שיצקו את אבני האתמול ולאלה הממשיכים לשאת בגאווה את ערכי התנועה כיום.
יד יערי חוקרת ומשמרת גם את פעולותיה של הזרוע הפוליטית הקשורה לשומר הצעיר כדוגמת הליגה הסוציאליסטית, חזית השמאל, מפלגת השומר הצעיר, מפ"ם המאוחדת (לפני ואחרי הפילוג), מפלגת מר"צ ומפלגות שמאל ושלום אחרות כדוגמת "שלום עכשיו", שי"ח (שמאל ישראלי חדש) הועד למען השלום בישראל וכו'.
אלפי המסמכים, ביניהם חוברות, מנשרים, מצעים ועיתונים, וכמובן עושר רב של כרזות ותצלומים, הם כר בלתי נדלה לחוקרים ותלמידים בכל הרמות ומכל האוניברסיטאות ומכוני מחקר.  אין חוקר שעניינו תולדות השמאל הישראלי שלא מגיע ליד יערי.
יחודו של יד יערי בריכוז הגדול של מסמכים עם סגל חוקרים ואנשי ארכיון המסוגלים לתת עזרה והכוונה, במקצועיות , באדיבות , ובנגישות מהירה.
יכולת זו שודרגה בשנים האחרונות באמצעות תוכנות ממוחשבות (תוכנת "אידיאה") , כך שלמעשה מירב החומר נמצא בהישג מקלדת. רוב המצאי הארכיוני נמצא ברשת האינטרנט, דבר המאפשר למתעניין לצפות בחומר המבוקש מהבית.
הישגיו של הארכיון הביאו אותו להיות חלק מפרויקט לאומי של "רשת ארכיונאי ישראל" (רא"י) , פרויקט המאפשר לארכיונים החברים בו להיות מרושתים ונגישים אחד עם השני.
כאשר אני מוסר דו"ח זה ומפרטו , קשה לחלק אותו לתחומים נפרדים , כי הדברים משולבים ונוגעים. כך שפרויקטים בהם משולבים גורמים מחקרים לאומיים, כגון , יד ושם, הספרייה הלאומית, מכוני מחקר כמו יד טבנקין, יד בן צבי, קרית בן גוריון בשדה בוקר, אוניברסיטאות והוצאות ספרים מכובדות, כולם משלבים בתוכם פעילות ארכיונית ומחקרית בו זמנית.   
מאות ספרים וחוברות מדעיות- היסטוריות הופקו ע"י יד יערי  לאורך 30 שנותיו.  חוקרים רבים חברו אליהם. כל מוסד אקדמי היה מתגאה ברשימת החוקרים שישתפו פעולה מחקרית עם יד יערי. גאוותנו בחוקרים הצעירים שגדלו על ברכי יד יערי; ד"ר יזהר בן נחום, ד"ר אלון פאוקר, וד"ר טל אלמליח.  וכמובן אנשי יד יערי הוותיקים: ד"ר דוד זית ז"ל, ד"ר שלמה ברגיל, פרופסור אלי צור , וד"ר שלמה שאלתיאל
נציין מקצת מהחוקרים שהם בני בית אצלנו, הפרופסורים:
אביבה חלמיש, זאב צחור, מתתיהו מינץ, יוסף גורני , אלון קדיש, אניטה שפירא, ישראל אופנהיים ז"ל יוסי הלר ועוד.

אוספים חזותיים כבסיס למחקר.
במסגרת הארכיון קיימים כ – 20 אוספים חזותיים ייחודים המהווים סיבה טובה למחקר והפקת ספרים, תערוכות  ואף סרטים.  במשך 15 השנים האחרונות יש לי הזכות להיות אוצר הארכיון ובתוקף המינוי הזה הייתי שותף להפקתם של כמה ספרים המבוססים על אוספי הארכיון. הספרים הוצאו לאור תוך שיתוף פעולה עם עוד גורמים אקדמיים ומחקריים (יד טבנקין, יד בן צבי, המכון למורשת בן גוריון, וכו') להלן רשימה חלקית מייצגת: "מוזה בשחור לבן" - עשר השנים הראשונות של ארגון אמני הקבה"א.  "אומנות בשרות רעיון" (כרזות השומר הצעיר) , "בשנה הבאה- שנות טובות מן הקיבוץ", "יוצאים בחודש האביב" – סדר פסח א"י בהגדות מן הקיבוץ.  "לבנות ולהבנות בה" – אדריכלות הקיבוץ (על האדריכל, שמואל מסטצ'קין)   "הבית המקום" (על האדריכל חיליק ערד), "ספר התעשייה הקיבוצית". "הקיבוץ מאה השנים הראשונות" וכו'.
הארכיון במרחביה נקרא  על שמו של שלמה רכב -
מאיר יערי, טושק אמרנט, רוני רכב 1964
להפקות האלה היה שותף בכיר שעשה עבודתו במסירות, מקצועיות ובהתנדבות, ידיד
 יד יערי, היסטוריון התנועה הקיבוצית ואיש עין גב, מוקי צור. זו ההזדמנות להודות לו ברבים על שנים של שיתוף פעולה פורה, עם מבט מבטיח לעתיד...  
בהכנה נמצא ספר אלבומי  רב היקף על הפסל נתן רפופורט שהארכיון האישי שלו נמצא ביד יערי. את הספר כתבה וערכה בתיה דונר, עריכה גראפית דוד טרטקובר. הספר עתיד לצאת בהוצאת יד בן צבי ובשיתוף יד יערי. בנוסף מתקיימים מגעים מתקדמים להוצאת ספר-אלבום מאוסף דגלי השוה"צ מהארץ ומחו"ל הנמצאים בארכיון.  באמצעות הדגלים להאיר את נושא הדגל, הסמל והטקס בתנועת השומר הצעיר עוד מראשיתו באירופה.

נציין כמובן מאליו את מאות אלפי התצלומים העומדים לרשות החוקרים. חטיבת התצלומים מנוהלת ע"י עתליה סקיבה , שמשקיעה ממיטב זמנה כדי לסרוק את התצלומים ולהעלות אותם לרשת האינטרנט.

המחקרים המרכזיים שיד יערי הפיקה במשך שנותיה :
מחקר על מפ"ם, תולדות השומר הצעיר בפולין, ביוגראפיות של חזן, יערי ושנהבי, ספרים על התנועה בארה"ב, צ'ילי, טרנסילבניה , הונגריה, ליטא ועוד.  במשך השנים הופק ע"י יד יערי כתב עת "מפנה" שפינה מקומו לאחרונה לכתב העת "חברה" אליו שותפים עוד מוסדות.
כווני העתיד
טל אלמליח, מדבר בקצרה על התוכניות הקרובות של יד יערי, על כוונים מחקריים חדשים:
- ירידתה של מפ"ם (שנים: 70-50), לדברי אלמליח זו תקופה שנחקרה פחות ע"י ההיסטוריונים. עוד תקופה המחייבת לדעתו מחקר, עוסקת בהקמת מר"צ ובמשבר הקיבוצים.
- פרויקט מעניין שני רחב ומרתק לא פחות הוא מחקר יסודי על תנועת השומר הצעיר שלא בהיבט המקומי – ספציפי, אלא מתוך כוונה לבחון אותה ביחס לתהליכים רחבים של עלייתה וירידתה של תנועת העבודה הישראלית.
בימים אלה  התחילה עבודה מחקרית על מרדכי בנטוב (משמר העמק) ח"כ ושר בממשלות ישראל ומחותמי מגילת העצמאות. את הספר כותב פרופ' אלי צור.
סיכום:
ביד יערי על אגפיו עובדים 12 חברות וחברים. חלקם הגדול פנסיונרים כאשר חלק מעבודתם מתבצעת בהתנדבות.  עיקר העבודה המקצועית מתבצעת ע"י חברות וחברי  קיבוץ המגיע כל בוקר בהסעה מקיבוצים מאזור השרון, עמק חפר ועמק יזרעאל.
הנכס הגדול של יד יערי הוא הגורם האנושי המקצועי, הנאמנות, המסירות והמחויבות לתנועה ולמה שהיא מייצגת. ואם בשלב התודות והסיכומים, הרי התודה הגדולה מגיעה לכל חברי הקבה"א שהחליטו שיד יערי הוא נכס תנועתי שיש לקיימו ולשמרו לדורי דורות.

הערות:
1 – מדובר בקיבוץ עין החורש שישב בחדרה ולחברים אהרון (ברברמן) ברעם ואליהו (יוסלביץ') פורת.

2 – ספרו של פרופ' אלי צור (זיקים) הוא השישי והאחרון בסדרת הספרים שיצאו על תנועת השוה"צ בפולין במסגרת יד יערי. נזכיר את פרופ' מתתיהו מינץ, את פרופ' צבי לם, ד"ר דוד זית, וד"ר רות ברוידא כחוקרים והכותבים של ספרי תולדות השוה"צ בפולין.

3 – ביד יערי עשרות ארכיונים של אישים מרכזיים שפעלו במסגרת התנועתית והמפלגתית. ארכיונים אלו הם מקור לא אכזב למחקרים ואינפורמציה.
כמו כן מכיל הארכיון אוסף עיתונות, כתבי עת והוצאות לאור שונות ומגוונות בתחומים רבים  שהיו מנת חלקה של התנועה והמפלגה מראשיתם.
לכל קיבוץ מקיבוצי הקבה"א מיכלים אינפורמטיביים המספרים את סיפורו של הקיבוץ.
אוסף על המשמר, השבוע בקבה"א  וספריית פועלים ,  כולם שוכנים אחר כבוד על מדפי הארכיון. מעל הכל מתועדת וממוסמכת הפעילות של הקבה"א על מחלקותיו ושלוחותיו מיום היווסדו. הכל שמור ואצור במיכלים ובתיקים במקצועיות ובאהבה.


                                                                 יובל דניאלי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה