דילוג לתוכן הראשי

עלוני קיבוץ

אין קיבוץ ללא עיתון פנימי. ישנם כאלה היוצאים באופן קבוע בין שבוע  לחודש ימים ואחרים בתדירות פחותה, בצמוד לחגים ומועדים. מקורו של עלון הקיבוץ , בקן התנועתי בגולה.  בקני תנועות הנוער בפולין, אוסטריה , גרמניה וכו' עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
תנועת "השומר הצעיר" שלדעת היסטוריונים הנה תנועת הנוער היהודית - ציונית הראשונה (נוסדה בשנת - 1913) מפרסמת בשנת 1917 בוינה בשפה הפולנית את עיתון "השומר" . הגרפיקה של שער העיתון מזכירה את רישומיו של משה אפרים ליליאן אמן יהודי בעל שם, שהושפע רבות מסגנון האר- נבו. ציור השער נוסח ליליאן ממשיך ללוות את עיתוני "השומר" גם בגיליונות הבאים.  פרופסור אלי צור היסטוריון יד - יערי ומומחה בהיסטוריה של תנועות הנוער מאשר את ההנחה שראשית העלונים מקורם בעיתוני קיר של קני התנועה שנהפכו לאחר מכן לעלוני שכבות וקנים. כבר בשנת 1916 יוצא עיתון של תנועת "השומר הצעיר"  בשם "מוריה" (ללא איורים). מוקי צור היסטוריון וחוקר הקיבוץ , מספר שבדגניה היה עיתון בעל פה. חברים היו כותבים את הגיגיהם ומקריאים אותם בפומבי.  כמו כן היה נהוג ספר הקיבוץ. ספר בו נרשמו הפרוטוקולים של שיחות הקיבוץ.
את קובץ "קהילתנו" שפרסמו אנשי "ביתניה עלית", קיבוץ א' של השומר הצעיר,ערב עלייתם להתיישבות בבית אלפא באביב תרפ"ב,  היה אף הוא עלון פנימי של הגיגים.  
כך דרך קני התנועה בחו"ל דרך שיחות קיבוץ רשומות והגיגי נפש כתובים מגיעים אנו אל
עיתוני הקיר שנכתב ביד ועוטר ברישומים אורגינאליים ונתלו על קיר צריף חדר האוכל (כדוגמת קיבוץ בית אלפא בשנות ה – 20 המאוחרות).  המשכו של עלון הקיבוץ  מעל דפי סטנסיל (שנות ה – 60-30) ובארבעים השנים האחרונות באמצעי דפוס מקומיים וחיצוניים.  הטכנולוגיה הדיגיטאלית העכשווית מפשטת את התהליך.  הצילום הדיגיטאלי  תופש יותר ויותר אחיזה בשיח האינפורמטיבי.

האינטרנט מאפשר מתן אינפורמציה שוטפת לחברי הקיבוץ בכל רגע נתון ובהתאם לצורך, כך שהעלון המקומי מהווה יותר במה להחלפת דעות מאשר לאינפורמציה.

דבר אחד לא השתנה, הצורך למתג את שער העלון ולקבוע לוגו ראשי קבוע. בלוגו העלון לקחו המאירים יתר חרות וחופש יצירה מאשר בלוגו הרשמי של הקיבוץ. מאייר הלוגו של עלון קיבוץ אילון (שנת 1963) יוצר לוגו המתפרס לרוחבו של כל דף הפתיחה. איור בשני צבעים, מבט אופקי של הקיבוץ הכולל את הרי הגליל , שמש זורחת ועננים. יצירה שלמה. גם עלון קיבוץ המעפיל (שנת 1966) ממתג את שער העלון בלוגו הכולל את חדר האוכל, מרכז האנרגיה וברקע מגדל עם דגל. הלוגו בצבע אחד לרוחב העלון. גם קיבוץ כפר המכבי משתמש בציור לרוחב  הגיליון התופס שליש ממנו. הציור מופיע כל פעם בצבע אחר ומתאר נוף קיבוצי של בתים ועצי ברוש (1982). יחד עם זאת רבים מהעלונים השתמשו בלוגו הרשמי של הקיבוץ או באלמנטים מרכזיים ממנו.  

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .