דילוג לתוכן הראשי

מתיחת פנים חזותית לצוותא במלאת לה שישים

צוותא המיתולוגית  זכתה לאחרונה למתיחת פנים. כיאה לבת שישים גם היא זכאית לטיפול קוסמטי כדי להישאר צעירה ורלוונטית  לנצח.
האם הצליח הטיפול ? האם היא עדיין נחשקת ? 
הלכנו אל מועדון  צוותא כדי להיווכח .....
ארכיון השומר הצעיר בגבעת-חביבה מהווה גם את ארכיון צוותא. וכשכזה ההיסטוריה הכתובה, המאוירת והמצולמת שוכנת אחר כבוד בין מדפי הארכיון.
יום אחד מופיעים עדי תאקו (אוצר תערוכות) חיים וידר (מפיק הצגות ומופעים בצוותא ) ונועם מצוות צוותא עם המנכ"ל  חיימון גולדברג, ומבקשים לראות מה טמון בארכיון. הם מבקשים להשתמש בחומרי צוותא החזותיים כדי לעשות תערוכה במלאת שישים למועדון.  מסיבות אובייקטיביות לא הסתייע לי להיות במעמד יום ההולדת של צוותא. ניצלתי חלון של זמן וירדתי במדרגות המוליכות אל צוותא ללא תאום מוקדם.
את פני קיבל בלבביות וסבר פנים מאירות  המנכ"ל  חיימון גולדברג.  "לך להתרשם", פקד.  השינוי הקונצפטואלי בין צוותא הישנה של ראשית שנות השבעים לזו המחודשת מקביל את פניך מיד בכניסה. במקום פסל העץ המופשט והאקספרסיבי של שלמה מאיר (קיבוץ דליה) שהייה מקובע על פסי הבטון החשוף (בסגנון הברוטליזם)  אותו קבע מיכאל קון אדריכל
צוותא, הקבילו את פני שלושה מסכי טלוויזיה מבריקים המשדרים בלופ  מתוכניות צוותא בהווה. השלט המאיר עיניים של לוגו צוותא שונה במקצת (הבית לתרבות ישראלית) כחלק ממיתוג חדש ועכשווי , מסגיר את כוונות מנכ"ל צוותא החדש, בו תהווה צוותא בית לתרבות ישראלית לכל שדרות הציבור.
מה שבלט בעיניי היה השימוש האוצרותי  הנכון והמעניין בכרזות צוותא לדורותיה שנקבעו כמצע לשולחנות הקפה העגולים שבאולם הכניסה. השימוש המפתיע שעל הקיר המזרחי כשעל כל כרזה המתארת מופע ואירוע תלויים כרטיסי אינפורמציה המיועדים לתלישה כד לקחתם הביתה  כשעל צדם האחורי מסופר בקצרה תולדות המופע שהיה. רעיון מעניין ומבריק.  הכרזות תלויות על לוחות של סיבית דחוסה נותנים תחושה של שדה שלף שנקצר. הפשטות שבלוחות בעלי הגוון הצהבהב נושאת עמה אמירה נכונה לשליחות המועדון:  קשר בין הכפר לעיר.  בין האינטליגנציה התרבותית  ומעמד הפועלים העירוני -  לחקלאי הקיבוץ והכפר. בין הפריפריה למרכז (אוצר התערוכה: עדי תאקו) .
נכנסתי אל משרדו של חיימון. על הקירות תלויות  כרזות ממוסגרות  - אייקונים ממופעי צוותא הרעיוניים דווקא, המצביעים על כך שצוותא הוא לא רק בית תרבותי לשירה ותיאטרון, אלא גם מקום לדיונים פוליטיים ואידיאולוגיים שעל סדר היום. תמונתו של הוגה צוותא הראשון ("המרכז לתרבות מתקדמת" מיסודו של הקבוץ הארצי) , המשורר אברהם שלונסקי מוצבת  במשרד במקום בולט.
חיימון גולדברג  שאת ניסיונו כמפיק ומנהל צבר כמנכ"ל חברת  "טל-עד",  מגדיר את צוותא "כאי של שפיות תרבותית באוקיאנוס של עולם מסחרי".
מוסיף חיימון: "צוותא מהווה אלטרנטיבה רלוונטית בתחומי התרבות השונים." מרכז תרבות ופרינג' (תיאטרון שוליים). חשתי שחיימון גולדברג רוצה באמצעות מופעי תרבות לנטוע בלבבות הצופים גם מרוח השפיות החברתית – מדינית.
לאחר ניסיון לא מוצלח לשייך את צוותא  לתק"צ (התנועה הקיבוצית) חזר המועדון אל הבית המקורי, אל קבוצת "חבצלת". אומר איתמר שוויקה  מנכ"ל "חבצלת" : "למרות דעתי שהסתייגה מהמשך הקשר עם צוותא  הוחלט לא לוותר על המועדון ולראות בו מוסד אידיאולוגי-ערכי-תרבותי וגם בית לשמאל הישראלי" . החזון של איתמר שוויקה לגבי צוותא : "להוביל את תיאטרון הפרינג',  להמשיך עם רפרטואר של הצגות ייחודיות, ולהוות בית להתחדשות צעירה".  איתמר שוויקה משבח את התמליל שחיימון  קבע, תמליל מאוזן שנוגע לשכבות אוכלוסייה  שונות ומגוונות.
מועדון צוותא  מנוהל באמצעות דירקטוריון  שבראשו עומד אבשלום (אבו) וילן וחברים נוספים בתוקף תפקידם.  
בשיחה על כוס קפה בגבעת-חביבה מספר אבו וילן כיצד נלחם עם עוד חברים על קיומה של צוותא תחת המסגרת של "חבצלת". 
"לקחנו את  צוותא שהייתה בסכנת סגירה מתוך מחשבה שהיא לא רק מרכז תרבותי אלא יש בה גם אמירה ערכית. צוותא היא סמל של השמאל הישראלי" . לנגד עיננו עמד העיקרון שלא סוגרים סמל תרבותי. לא מקפלים דגלים. צוותא היא מיקרו קוסמוס  של ההוויה הישראלית  עם אוריינטציה שמאלית

לשאלתי, מהי צוותא כיום ? משיב אבו:  "בצוותא נושבת רוח של תרבות אוונגרדית  הבועטת ונושכת , שיש בה גם אלמנטים  שמרניים יותר.  המשמח בצוותא שהיא מקום שמבקרים בו כל גווני האוכלוסייה כולל צעירים. צוותא היא כלי לעיצוב השקפת עולם באמצעים אומנותיים". 
כדי שצוותא  תמשיך להשפיע ולהוביל  בעיצוב התודעה התרבותית – פוליטית הישראלית עליה לדעתי לפתח עוד אפיקים תרבותיים, כמו, גלריה אומנותית מוקפדת  המגיבה על המציאות הישראלית כמו שהיה בעבר.   הקמת חבר "ידידי צוותא"  הבנוי מאנשי רוח ויוצרים במגוון תחומים, שיש להם משקל בציבוריות הישראלית.  אינני בטוח שצוותא מהווה עדיין בית לשמאל הישראלי  הרחב.  אני עדיין זוכר, עת הייתה צוותא בית תרבות לפעילי הקיבוצים שאכלסו במאות את בתי התנועות הקיבוציות. חבר קיבוץ וותיק מפעילי הקבה"א ומפ"ם בעבר  סיפר לי על הקשר המיוחד שהיה לו עם המועדון. ראה בו מקום "שיש מה להפסיד  כאשר אתה לא שם".  "הטלוויזיה החליפה את כיכר העיר" אומר אבו וילן. לדעתי אין תחליף לקשר הישיר בין פוליטיקאים לציבור . מקום בו על קובעי המדיניות ומנהיגי המפלגות לתת תשובות לשאלות הציבור שלא באמצעות מנחים מומחים היושבים מאחורי מסך הטלוויזיה.  צוותא יכולה לשמש פלטפורמה לסוג כזה של מפגשים.
אופטימיות רבה נושבת מאנשי צוותא.  המועדון חיי ונושם תרבות אחרת, הרבה בזכות מעשה ראשונים (שלונסקי, פיסקה, שמעון מנחם, ניסים ציון, נדב ורדימון, משה טנא , לולה , ועוד ועוד...).  נאחל למועדון ואנשיו ובעיקר לקהל שוחרי התרבות עוד שישים שנה של הנאה תרבותית מתקדמת. 


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה