דילוג לתוכן הראשי

"משכפלים"

סדנה פעילה לבניית תבניות מגומי
עם האמנית: נאן סמית
20-21.12.2017 
בין 9:00-16:00
במרכז האמנות המשותף גבעת חביבה


בימינו כולנו מתרגשים מהדפסות בתלת ממד (D3) המעתיקה חפצים ותבניות של צורות גאומטריות ומעשה ידי אדם. התפיסה הקראמית העוסקת בשכפול בחומר כוללת בתוכה למידת טכניקות ביציקות ותבניות בטקסטורות מגוונות בחומר. 

לפני כ-400 שנה התפתחו שריפות הביסק; לא רחק היום בו הבינו כי ניתן להשתמש בכלים כתבניות לחיצה. 
כאשר גילו את הגבס כחומר לתבניות יציקה התאפשר דיוק רב יותר בתבניות מורכבות הבנויות ממספר רב של חלקים שלא התאפשר בתבניות מחומר. 

השלב הבא שהגיע היה: תבניות מגומי וכאן אנחנו נפגשים
חומרים כמו גומי כמו לטקס, סיליקון ופוליאוריטן זמינים כיום בקלות רבה. 

נאן סמית הגיעה להבנה, בעקבות חקריה מעמיקה בנושא תבניות גומי, כי ניתן להשתמש בתבניות גמישות אלו כתבניות לחיצה. זה מאפשר בקלות יתרה ובתהליך עבודה פשוט יותר לבנות תבניות גדולות יותר, מורכבות יותר ובפחות חלקים. 

על הסדנה: בסדנה פעילה בת יומיים, נלמד איך יוצרים תבניות חד ורב פעמיות. 
ניצור תבנית מגומי הבנויה משני חלקים שניתן להברישה על המודל. 

נלמד כיצד: 
  • לחלק את המודל
  • להשתמש בגומי 
  • ליצור תבנית אם
  • להשתמש בחומרים בטוחים למגע ליציקת חלקי גוף 
  • להתנסות ביצירת משטחים עם טקסטורות מגומי ללחיצת חומר או יציקת חלקי גוף כמו יד, רגל או פה.


למי שמעוניין/ת ללמוד טכניקות מתקדמות אלו או לשכפל אובייקט פיסולי, אז סדנה זו היא בשבילך. 
מספר המקומות מוגבל ל-12 משתתפים. ·
כל משתתף יתבקש להביא מגוון של חפצים עד 15 ס"מ לכל היותר שמהם נבחר את המתאימים ביותר לבניית תבנית שני חלקים או משטח טקסטורה.

על האמנית: 
נאן סמית, פרופסור וראש מחלקת קרמיקה באוניברסיטת פלורידה, שם היא מלמדת מאז 1979. 
נאן מוכרת בזכות המייצבים מעוררי ההשראה שהיא יוצרת, מייצבים היוצרים סביבות שלמות (INVIRONMENTS). 
נאן הציגה ומציגה בתערוכות רבות. המאפיינים הבולטים בעבודתה הם פיסול דמויות בגודל טבעי עם פוטומונטג'ים דיגיטליים העוסקים ברוחניות, נוסטלגיה ובנושאים שקשורים לאיכות הסביבה. 
עבודותיה נמצאות באוספים חשובים ומאמרים אודותיה פורסמו בחוברות קרמיקה.

להרשמה:
לפרטים נוספים או הרשמה ניתן גם דרך:


טל': 04-6309287 | 04-6372824 |   דו"אל artgvha@givathaviva.org.il

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .